אם אתם תושבי חוץ העומדים לרשת נכסי עזבון בישראל או שיש לכם נכסים בישראל וברצונם לדעת כיצד ניתן להבטיח את זכויות יורשיכם, כדאי לבחון את הדין הישראלי בעניין זה.

כהמלצה כללית, אדם המחזיק נכסים במדינות שונות מן הראוי שיכין צוואה חוקית בהתאם לשטח השיפוט בו נמצאים נכסיו, זאת על מנת להימנע מסיבוכים אפשריים בעתיד.

בישראל, חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 ("חוק הירושה") ותקנות הירושה, תשנ"ח - 1998 מהווים את הבסיס החוקי העיקרי החולש על זכויותיהם של יורשים עפ"י דין וזכאים עפ"י צוואה לנכסיהם של נפטרים בישראל.

במאמר קצר זה נתייחס להליכים המשפטיים הנוגעים ליורשים המבקשים לממש את זכויותיהם, בין מכוח צוואה, בין עפ"י דיני הירושה הכלליים.

סוגיית הסמכות: טרם נפנה לבחינת ההליכים הפתוחים בפנינו, עלינו לבחון, לאיזה בית משפט קיימת סמכות שיפוט. בהתאם לחוק הירושה, סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בישראל בכל מקרה בו המנוח נפטר בישראל או שהניח אחריו נכסים בישראל. משמע, אפילו במקרה בו המנוח נפטר מחוץ לישראל, בית המשפט בישראל קונה סמכות שיפוט לדון בעניין עזבונו, כאשר הלה התיר נכסים בישראל ויורשיו מבקשים לממשם.

עם זאת, הדין אשר יחול בעניין הירושה יהיה דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו. כלומר, אם המנוח נפטר בארה"ב ונכסיו בישראל, בית המשפט בישראל יחיל את הדין האמריקאי הרלוונטי לעניין הירושה, עפ"י חוות דעת מומחה של הדין המקומי. זהו הכלל הבסיסי בעניין ברירת הדין, אשר לו מספר חריגים, המפורטים בחוק הירושה.

צו ירושה וצו קיום צוואה

קיימת הבחנה בדין בין שני מקרים: מקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה; מקרה בו המנוח לא הותיר אחריו כל צוואה, שאז זכויות היורשים תקבענה עפ"י דין, קרי, לפי העדיפויות המנויות בחוק הירושה.

צו קיום צוואה: כשיש צוואה, ההליך המשפטי מתחיל עם הגשת בקשה לקיום צוואה. הבקשה כוללת תצהיר בפני עו"ד ויש לצרף לה את הצוואה, תעודת פטירה ויפוי כח לעו"ד. כמו כן, על המבקש מוטלת האחריות ליידע את כל הזוכים האחרים עפ"י הצוואה בדבר הגשת הבקשה, ולצרף את ההודעות וטפסי הדואר הרשום לבקשה. אם המנוח לא היה תושב ישראל במותו, יש לכלול מסמכים נוספים, כגון הוכחה בדבר נכסים בישראל וחו"ד בעניין הדין הזר.

במידה שאחד הזוכים מעוניין לוותר על זכויותיו לטובת זוכה אחר, ניתן לעשות כן באמצעות טופס הסתלקות אשר מוגש עם הבקשה לקיום צוואה. יש אפשרות לבצע הסתלקות מחלק של העזבון, אך לא ניתן להסתלק לטובת אדם מסוים, מלבד בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. 

לאחר הגשת הבקשה, מתבצע הליך של פרסום בעיתונים יומיים, ומוקצב פרק זמן בן כ- 14 ימים לשם קבלת התנגדויות מטעם צדדים אחרים המעוניינים בעזבון.

כמו כן, העתק הבקשה מוגש לאפוטרופוס הכללי, אשר יגיב בתוך 45 ימים לבקשה, ויציין בתגובתו, האם בכוונתו להתערב בהליכים. במידה שהאפוטרופוס הכללי מודיע, כי אין בכוונתו להתערב בהליכים ולאחר חלוף התקופה להגשת התנגדויות, מוענק צו קיום הצוואה. צו קיום הצוואה אינו כולל פרטים בדבר תוכנה או בדבר הנכסים המחולקים, אלא הצהרה בלבד, כי הצוואה היא בת תוקף.

צו ירושה: באין צוואה, היורשים יגישו בקשה לצו ירושה. ככלל, ההליך דומה לזה של צו קיום צוואה. הבקשה כוללת פרטים בעניין המבקש וכן פירוט בעניין כל קרובי משפחתו של המוריש ובעניין נכסיו. הבקשה מוגשת בלוויית תצהיר ערוך כדין, תעודת פטירה ויפוי כח לעו"ד המטפל בבקשה ומהווה כתובת למשלוח הודעות ליורשים.

צו הירושה שיוענק בסופו של הליך  - עם חלוף פרק הזמן להתנגדויות וקבלת הודעת האפוטרופוס הכללי - מפרט את שמותיהם של היורשים ואת חלקו היחסי של כל אחד מהם מתוך העזבון.

במקרים מסוימים, הטיפול בבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה יועבר לדיון כתובענה בפני ביהמ"ש. למשל, כאשר הוגשה התנגדות לבקשה; אם האפוטרופוס הכללי מבקש להתערב בהליכים; כאשר מדובר בצוואה בעל פה או בצוואה שקיים בה פגם; כאשר יש צורך להזקק למשפט בינלאומי פרטי; או בכל מקרה אחר בו הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לטיפול ביהמ"ש. במקרה כזה מתנהל בפני ביהמ"ש הליך משפטי, הכולל הבאת ראיות ועדויות לשם הכרעה בענייני העזבון, זכויות היורשים ואופן חלוקתו ביניהם.

המידע הנכלל במאמר הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא לקבל ייעוץ מקצועי נפרד לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על מאמר. המחברת והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.