אכיפת פסק חוץ

כיצד ניתן לאכוף בישראל פסק דין אמריקאי?

במקרה בו הושג פסק דין מבית משפט בארה"ב והלקוח מבקש לקבל הכרה או אכיפה של פסק הדין בישראל, יש לבצע הליך משפטי נפרד בישראל לצורך אכיפת פסק – החוץ. בעניין זה, חשוב להדגיש, כי בית המשפט בישראל לא מעניק הכרה "אוטומטית" לפסקי דין אמריקאיים, ומדובר בהליך משפטי חדש ונפרד, שנעשה בישראל. ההליך מתנהל כתביעה משפטית לכל דבר, כאשר הצד שכנגד עשוי להעלות טענות כנגד פסק החוץ בבית המשפט בישראל.

מאחר שקביעת זכויות של אזרחי חוץ ותושבי חוץ במקום מגוריהם - אינה מחייבת אוטומטית בישראל, ואינה אכיפה אוטומטית בישראל - על אותה קביעה לעבור "הליך קליטה על-ידי בית המשפט בארץ, אם לצורך אכיפתו, ואם להכרה בו" (ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם, פד"י מ"ט (1), 561).

חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958, קובע, כי אין לאכוף בישראל פסקי דין, אלא על פי הקבוע בחוק זה. החוק מגדיר ארבעה תנאים להכרזה על ידי בית המשפט כי פסק דין של מדינה אחרת ניתן לאכיפה בישראל:

1. "הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו" – כלומר, בית המשפט בישראל יבקש לבדוק האם בית המשפט הזר היה בעל סמכות משפטית בסוגיה הנדונה. תנאי זה עשוי לפתוח פתח לטענות משפטיות מצד הצד המפסיד לעניין סמכות בית המשפט במדינה הזרה.
2. "הפסק אינו ניתן עוד לערעור" – יש לבדוק, האם לפי החוק האמריקאי, לדוגמא, חלף פרק הזמן הקבוע בחוק לערעור על פסק הדין. רק לאחר חלוף פרק זמן זה, ניתן להגיש תביעת אכיפה בישראל.
3. "החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור" – תנאי זה בא על מנת לקבוע סייג להכרה במקרים בהם נקבע חיוב, שעל פי דיני מדינת ישראל הוא אינו מוסרי או כולל בעיה, הנוגעת לשורש הערכים הציבוריים עליהם מושתתת מדינת ישראל. עם זאת, "תקנת הציבור" היא מונח משפטי ללא הגדרה משפטית מדוייקת, הנתון לפרשנות בית המשפט בכל מקרה לגופו.  
4. "הפסק הוא בר- ביצוע במדינה בה הוא ניתן" – קרי, ניתן לאכוף ולהוציא לפועל את פסק הדין במדינה בה ניתן פסק הדין.

ניתן לראות, כי תנאים מספר 1, 2 ו-4 עניינם הדין החל במדינה בה ניתן פסק הדין. על כן, במקרה בו מדובר בפסק דין ממדינת קליפורניה, לשם הדוגמא, יש צורך לצרף לעתירה לאכיפת פסק –חוץ חוות דעת מומחה דין זר של עו"ד המוסמך בקליפורניה, לעניין קיומם של תנאים 1, 2 ו-4 לעיל.

מקרים רבים עשויים להוות בסיס לעתירה לאכיפת פסק חוץ. בין המקרים הנפוצים ניתן למנות: פסק דין אזרחי הכולל חיוב כספי שיש לאוכפו בישראל מכיוון שהנתבע מחזיק נכסים שם; פסק דין לחיוב במזונות אישה או ילדים; פסקי דין שונים בענייני ירושה, כגון: probate order.

עם זאת, כאשר מדובר בצו ירושה או צו קיום צוואה של מדינה אחרת והיורשים מבקשים לאכוף את פסק הדין לגבי נכסים בישראל, לא ניתן לעשות כן, והדרך היחידה הפתוחה בפני היורשים היא לפתוח בהליך משפטי להגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בישראל. בית המשפט בישראל קבע חד משמעית, כי פסק דין לצו ירושה או צו קיום צוואה הינו פסק דין הצהרתי, אשר, במובחן מפסק דין המטיל חיוב אישי, איננו ניתן לאכיפה על ידי חוק אכיפת פסקי חוץ. כן הוסבר, כי, במקרה של ירושה, דרך המלך היא הגשת בקשה לצו ירושה (או צו קיום צוואה), הכוללת פרסום הצו בעיתון יומי בישראל, על מנת לוודא, כי אכן לא קיימים יורשים נוספים בישראל, שלא נודע אודותם במדינה הזרה.

וכך קבע בית המשפט העליון בפסק-דין ניסמן:

"אין מנוס מן המסקנה כי הוכחת זהותם וזכויותיהם של יורשי היורש חייבת להיעשות בדרך המלך. הדרך החוקית היחידה לכך היא המצאתו של צו ירושה (או של צו לקיום צוואה) לגבי עזבונו של היורש שנפטר... הליך הבקשה למתן צו ירושה נועד להביא דבר מותו של המוריש (ולא של היורש) לידיעת הציבור, ובעיקר לאפשר לכל מעוניין בדבר, לרבות לטוענים נוספים לזכות ירושה או לנושים, להגיש התנגדויות, לבקש מינוי מנהל עזבון וכיוצ"ב" (ע"א 297/91 נאום ניסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ מו (3) 688, בעמ' 691 ז').

במקרה אגם (לעיל), איריס אגם היתה אלמנתו של מנוח, שהיה אזרח ותושב מדינת נבדה בארה"ב ונפטר שם. בית המשפט בלאס וגאס הוציא צו בעניין עיזבון המנוח בו נקבע, כי המנוח נפטר ללא צוואה והותיר עיזבון מטלטלין ונכסים בבנק הפועלים בתל-אביב, וכי, על פי חוקי נבדה, העיזבון מועבר לאיריס אגם - אשת המנוח שנשארה בחיים. בהתאם, הגישה הגב' אגם בקשה לבית המשפט המחוזי בישראל ל"אכיפת פסק-חוץ" וביקשה להכריז על הצו מלאס וגאס כ"פסק אכיף בישראל". האפוטרופוס הכללי התנגד לבקשה, בטענה כי צו ירושה זר אינו ניתן לאכיפה ועל איריס אגם להגיש בקשה לצו ירושה. התיק הגיע עד בית המשפט העליון, אשר קבע הלכה, לפיה, כאמור, ענייני ירושה וצוואה דינם להתברר בהליך אך ורק על פי חוק הירושה. כן קבע בית המשפט:

"אין להתעלם מיתרונה של המסקנה אליה הגענו. שכן, מביאה היא לכך שההליך של צו ירושה או קיום צוואה יהיה גם במקרה זה הליך מסודר, אשר נועד להביא לידיעת הציבור דבר מותו של אדם ודבר קיומו של טוען לזכות בעיזבון... ובעיקר לאפשר לכל מעוניין בדבר, לרבות לטוענים נוספים בזכות ירושה או לנושים, להגיש התנגדויות, לבקש מינוי מנהל עיזבון וכיוצא באלה".

המידע הנכלל במאמר הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא לקבל ייעוץ מקצועי נפרד לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על מאמר. המחברת והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.